הרבי מליובאוויטש

שלמה אקשטיין פרופסור לכלכלה, נשיא ורקטור לשעבר באוניברסיטת בר-אילן, מספר על היחידות המופלאה שלו עם הרבי בשנת תשי"ג (1953) כשהיה מדריך בתנועת הנוער בני-עקיבא במקסיקו, בה הרבי סיפר לו על כך שכמו שבפרות וקציר לפעמים ישנו מצב שהפרות צומחים אבל הזורע אינו זוכה לראותם - כלומר שלמרות שישנו מצב שבו הוא כמדריך `זורע`, אבל לא תמיד זוכה לראות את ה`פרות` - שיכולים להיות רק בעוד שנים רבות; סיפור זה מלווה אותו למעלה מיובל שנים עד היום.

במהלך היחידות לתומכי הקרן לפיתוח מחנה ישראל שנערכה - כמדי שנה, בתקופה זו; אחד מהתומכים ניגש אל הרבי ושאל באם כדי להוסיף שותפים לעסקים על-ידי הוספת משקעים חיצוניים, על-כן ענה לו הרבי: "לקחת כסף ממשקיעים חיצוניים בהחלט עוזר, אבל רק אם לא יהיה להם מה לומר בניהול העסק בפועל. אם הם חולקים על חלק מן הרווחים זה בסדר, אבל לא לוותר על שליטה של העסק עצמו".

ממראות התוועדות פורים תשמ"ג אצל הרבי מליובאוויטש. אלפי חסידים מתוועדים עם הרבי ב-770, החזן משה טלשיבסקי ניגן את "יהי רצון", ומיד לאחר מכן מתחיל הרבי את השיר "נייעט נייעט ניקאווא". אחד הילדים הקטנים שהשתתף בהתוועדות נרדם למרגלותיו של הרבי; כאשר עבר המזכיר הרב בנימין קליין והעיר את הילד, העניק לו הרבי פורסת עוגה מהצלחת המונחת על שולחנו.

בהתוועדות שנערכה בתאריך כ` מנחם אב תשמ"ב (9 באוגוסט 1982) לכבוד יום השנה לאביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסאהן; נכחו ילדי מחנה הקיץ (קעמפ) `גן ישראל` בניו יורק, לפתע אמר הרבי: `מכיוון שנמצאים כאן ילדים כדאי שישירו את השיר "ווי וואנט משיח נאו"`. השיר "ווי וואנט משיח נאו" הוא ההמנון של תנועת הנוער "צבאות ה`" שייסד הרבי בשנת תשמ"א , מילות השיר הן באנגלית ותרגומן הוא: "עם ישראל אל דאגה, משיח יבוא עוד השנה. אנחנו רוצים משיח עכשיו, לא רוצים עוד לחכות".

ניגון "הבינוני" חובר על-ידי החסיד ר` אהרן חריטונוב מהעיר ניקולייב. ניגון זה נחשב לניגונו של אדמו"ר השישי בחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן - הריי"ץ, מכיוון שהוא חיבב מאוד את הניגון ואף העניק לו שם - "הבינוני" באומרו שניגון זה מכוון לדרגת הבינוני המבוארת בספר התניא. וכך מתואר הניגון בספר הניגונים: תנועות ניגון זה הן מיוחדות במינן ולא מחוקי הנגינה הרגילה כי-אם ספוגות ומלאות המה ברגשות הלב וביטוי הנפש עד בלי גבול. תנועות אלו יוצאות מכלל תחומה של נגינה ונכנסות לכלל אמירה ודיבור בבחינת נפשי יצאה בדברי. תנועות הניגון עולות ויורדות, תובעות ודורשות ומבלי הכן מוכרח הנך לנגנו בסגירת עיניים, ובריכוז המחשבה והלב. ה"בינוני" נושא בתוכו רכוש נפשי-פיוטי.

י"ג ניסן תשמ"ה - 4 באפריל 1985 שירת ניגון `על אחת כמה וכמה` אצל הרבי מליובאוויטש בהתוועדות לכבוד יום ההסתלקות של האדמו"ר בעל ה`צמח צדק`, בהתוועדות עודד הרבי את השירה באופן שמח במיוחד, יותר מהגדר הרגיל, ו-770 געש ורעש משמחה כאשר הרבי הורה לשרוק במהלך השירה. ניגון זה הינו חרוז הסיום של הפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו" (מתוך ההגדה של ליל הסדר), על מילים אלו "הולבש" ניגון שמח ועליז זה שנרשם מפי החסיד ר` שמעון אריה גרינברג. מילות הניגון: "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו, שהוציאנו ממצרים".

מרת לואיז הגר, היתה בת ארבע עשרה כאשר פגשה לראשונה את הרבנית חיה מושקא – רעייתו של הרבי. במהלך השנים, פיתחה מערכה יחסים קרובה מאוד עם הרבנית.

ד"ר הרולד סרברה הוא רופא מוביל, יזם ומחבר של כמה ספרים. הוא נזכר איך יום אחד הרב ברנהרד נכנס אליו מחזיק קובץ רנטגן מאחד מחברי הקהילה.

י"ב כסלו תש"נ. הרבי מליובאויטש מאחל מזל טוב לחתן וכלה ולנער בר מצווה ממשפחות קליינברג ורוקח.

לקט וידאו בו הרבי מציע לרב עדין אבן - ישראל (שטיינזלץ) לשנות את שם משפחתו

לקט בנושא השם היהודי.

ט` ניסן תנש"א. ראבי רפורמי מבקר אצל הרבי שמעודד אותו "להתוודות" שהוא למעשה יהודי דתי...

ה` כסלו תש"נ - 3 דצמבר 1989. במעמד חלוקת בדולרים שנערכה - כמדי שבוע ביום ראשון. הגיעו לרבי הורים שכולים לבן שנהרג באסון לוקרבי - בטיסת פאן אם 103 שאירע בשנת תשמ"ח. הרבי: `אחרי כל מה שעבר על דורנו אין טעם לבא להקב"ה בשאלות; הדבר היחידי שאנו יכולים לעשות זה לחזק את תביעתנו שהמשיח יבוא והוא יצטרך להשיב על כל השאלות`.

בעת מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד (1973) היה אפרים מול חייל בצה"ל, הוא הוצב על גבול ישראל־מצרים בחצי־האי־סיני. כאשר הודיעו במודיעין על אפשרות של מתקפת אב"כ מצד המצריים - נתקבלה הוראת מטכ"ל לכל החיילים לגלח את זקניהם על־מנת שיוכלו לעטות את מסכות הגז כראוי. אפרים, כחיל דתי - שכנע את מפקדיו לאפשר לו להתייעץ עם הרבי בטרם יבצע את הפקודה; הרבי השיב תשובה מנומקת מדוע לא לגלח את הזקן, כשבדיעבד התברר חזיונו של הרבי כנכון - בניגוד להערכת המודעין הצבאי לא התקיימה תקפת אב"כ מצד המצריים.

יהודה אבנר (1928 - 24 במרץ 2015) היה דיפלומט ישראלי, יועצם של חמישה ראשי ממשלה ישראלים, כיהן כשגריר ישראל בבריטניה, אירלנד ובאוסטרליה. כיהן כעמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומנהל פרויקט שמטרתו אספקת פרספקטיבות מעמיקות על המזרח התיכון לקהל בריטי ואירופאי.

הרב זאב סיגל (Zev Segal) ז"ל ייסד את קהילת "יאנג ישראל בניוארק" וכהן שם במשך כשלושים ושלוש שנה, ובשנות השישים המאוחרות כיהן כנשיא מועצת הרבנים של אמריקה, מתוקף תפקידו נזדמן לו להיפגש רבות עם הרבי ולדבר עמו בנושאים שונים. בראיון שנערך כשנה לפני פטירתו בגיל 91 בשנת תשס"ח, הוא חשף מידע מדהים אודות כך שהרבי הציל את ראש הממשלה אריאל שרון שהיה אז בדרגת אלוף ופיקד כראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל מלעלות לטיסת אל על 426 שנחטפה לאלג`יריה בתאריך כ"ז בתמוז תשכ"ח (22-23 ביולי 1968).

ז` מנחם אב תש"נ - 29 יולי 1990, ארבעה ימים בטרם פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה. רבי שמחה אשלג מגיע להיפגש עם הרבי במעמד חלוקת הדולרים; שנערכה - כמדי שבוע, ביום ראשון. הרב אשלג ביקש מהרבי ברכה עבור יהודי ארץ ישראל "שלא יהיה רע בארץ ישראל, אלא רק טוב", הרבי השיב: "רע בארץ ישראל לא יכול להיות! הארץ עצמה דוחה את הרע החוצה!".

כ` אדר ב` תשמ"ט - 27 במרץ 1989. במהלך היחידות לתומכי הקרן לפיתוח מחנה ישראל שנערכה כמדי שנה בתקופה זו; נשיאת וחברי ההנהלה של הCJF (מועצת הפדרציות היהודיות) והUJA (המגבית היהודית המאוחדת) הגיעו להיפגש עם הרבי.

הרבי מחלק כוס של ברכה לאחר הבדלה עם מקהלה של בית ספר חב"ד במרוקו