שלום. ברצוני לברר: הופיע בעיתון כתובים של קבליסט כיצד לבדוק עין הרע- לשים קערת מים מתחת למיטה או לרגליה לכל הלילה וכשקמים לפני כל דבר לטפטף כף שמן זית באטיות. ויש 3 מצבים. לי יצא שכל השמן שקע לכן יש עלי כישוף.
ב"ה
אין לך לחשוש או להתייחס כלל לכל ה"מבדקים" וה"תוצאות" הללו.
אין כל מקור לדברים אלו, וההפחדות הם הבל הבלים. ובכלל אמרו חכמינו, מי שאינו חושש ומפחד, אזי גם סימנים וסמלים אמיתיים שנכתבו במקורותינו שעלולות לבשר על תופעות שליליות ח"ו - לא יפעו בו, מכיון שהוא בוטח בה' ואינו חושש , אין למזיקים יכולת לפגוע בו.
הרבי מליובאוויטש כותב בכתביו פעמים רבות שהסגולה הבדוקה והמנוסה ביותר היא התורה ומצוותיה, כוונתי לומר שעליך לחזק את נושא לימוד התורה וקיום המצוות וזה יסיר ממך כל צער ונזק, וימשיך עליך ברכה שמחה וישועה, החלטה נחושה להשתתף בקביעות בשיעור של לימוד הלכות או בשיעור חסידות, היא צינור השפע לכל הדברים הטובים והנצרכים.
חושבני שראוי להתעכב עוד מעט ולחדד את דעת התורה על כל תופעת "מגידי העתידות" ו"בעלי כוחות אנרגיים על-טבעיים" כלשונם, שטוענים לעצמם את תואר "איש הקבלה" , ברוב המקרים מדובר בשרלטנים שאין בינם ובין הקבלה ותורת הסוד כל קשר, וכל מגמתם היא גריפת כסף וניצול מצוקת האנשים. ולעיתים יש מהם שמשתמשים בשמות קודש ובהשבעת מלאכים וכן במושגים הלקוחים מעולם הקבלה , וכפי שזה נקרא קבלה-מעשית, ובכן, עליך לדעת שאנשים אלו מסוכנים פי כמה מהסוג הראשון שמניתי, ויש להתרחק מהם ומעצותיהם כמו מאש, אני רוצה לצטט לפניך מתוך כתבי רבי חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של רבנו האריז"ל, וכה כתב על העוסקים בקבלה מעשית: "וזהו סוד קבלה מעשית הכתובה בספרים כי היא מעולם העשיה ולזה נקראת קבלה מעשית ולכן אסור להשתמש בה כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב.. ולכן שומר נפשו ירחק מהם כי מלבד שמטמא נפשו - ייענש בגיהנם ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי ייעני או הוא או זרעו או יחלה בחלאים או הוא או זרעו או ישתמד הוא או זרעו, וקח ראייה מ.. ו.. שהשתמשו בקבלה מעשית ונאבדו מן העולם. (שערי קדושה ח"ג ש"ו).
גם בספר מאור ושמש פרשת אמור ד"ה ונראה כתב: "ואם הוא לומד ספרי קבלה והוא בלתי טהור יוכל לבא חלילה על ידי זה לידי אפיקורסות.. והכת שבתי צבי ימח שמם שהיו.. ומזה נעשו אפיקורסים שלמדו ספרי קבלה בטומאת הגוף".
פעמים רבות משתמשים אותם "מומחי קבלה" בכוחות שאינם מהקדושה אלא ההיפך מכוחות הטומאה והכישוף , והמתעסק עימם נדבק בו אותו כח ח"ו, וצריך הרבה רחמי שמים שיוכל להיחלץ מידם, את אלו הייתי קורא "מומחי חבלה" ולא "קבלה"...
ואני רוצה להביא בפניך סיפור נורא שכותב הרב חיד"א זצ"ל בספרו שמחת הרגל (ערך קדש ורחץ), וזה לשונו: "ואני שמעתי מפי מגידי אמת שבזמן הרב הגדול קדוש יאמר לו מלומד בנסים כמהר"ר יוסף קובו זצ"ל כשבתו על כסא מלכותו בשאלוניקי איש אחד צנוע אמרו שהיה לו ומגלה רזין והלכו אצלו מגדולי ישראל רבני העיר המה ראו כן תמהו שהיה אומר סודות ונסתרות והן קדם לא הוה בר הכי כלל והגיעה השמועה להרב הגדול הנזכר מפום רבנן וכה ענם צאו וראו כיצד איש זה מתנהג באכילה ושתיה' והשיבוהו ידענו שהוא אוכל הרבה יותר משאר בני אדם והשיב להם הרב הגדול הנזכר אם כן אין צריך בדיקה וחיפוש פומיה מחכים עלוהי (פיו מעיד עליו) כי הוא מסטרא אחרא, דהקדושה אינה שורה באדם שאוכל הרבה ואני גוזר ששום אחד לא ילד אצלו וכך היה דפירשו ממנו ונתגלה לבסוף שהיה מסטרא אחרא. עכ"ל.
ק"ו כאשר המדובר הוא בכאלו שלא רק אכילתם מרובה אלא אף התנהגותם אינה מצטיינת בשמירת המצוות ובקיומם בהידור, הלזה יקרא מקובל?! האם כך נראה לך שישכון אור הקדושה?!
ואסיים בלשון קודשו של הרבי מליובאוויטש בכמה ממכתביו בנושא זה: "וכלך (=התרחק) מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים". (אגרות קודש חט"ו עמ' סה).
בברכה להצלחה ולבשורות טובות תמיד
תגובות