פעם הייתי מאמין, היום אני מרגיש איך שלאט לאט אני מאבד את האמונה, פשוט כך, זה כואב לי מאוד, אבל זו הרגשה בלתי נשלטת, כביכול בשלב הבא פשוט אפסיק לחיות חיי תורה ומצוות, אני לא יודע מה קורה איתי, מרגיש כמו שתולעת אוכלת בי.
ראשית עליך לדעת כי תחושתך קיימת אצל הרבה אנשים, כך שלפחות מבחינה זו עליך להתעודד ולהבין שאך טבעי הדבר.
מדוע זה קורה? משום שהאמונה בפרט והיהדות בכלל הינם דברים שצריך לטפחם באופן תמידי על מנת שיתפקדו כראוי, כמו כל דבר בעולם. כשם שעץ שתול שלא יושקה יבול, וגם גוף שלא יאכל יסבול חרפת רעב, כך גם האמונה שאיננה מטופחת עשויה לדעוך.
אמנם לכאורה אמור היה להיות שונה הדבר, שהרי מדובר על תכונה נשמתית שטבועה בנו מעצם מהותנו, אולם מכיוון שהקב"ה ברא את האדם באופן שיש לו בחירה חופשית, הרי בהחלט יתכן מצב בו יהודי מתכחש ליהדותו, ומטבע הדברים מי שלא מתעסק הרבה עם היהדות היא נחלשת אצלו.
כעת, לאחר שהבנו את שורש הבעיה, ננסה לתת פיתרון בדרך אפשר:
א. הוספה בלימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה. בדורות האחרונים נתגלתה תורת החסידות, שאחת מהמעלות המיוחדות שלה שמי שלומד אותה חש חיזוק באמונה. נסה - ותיווכח, בבחינת: טעמו וראו כי טוב הוי`.
ב. השפעה על יהודים אחרים בענייני תורה ומצוות, גם היא הוכחה כסגולה בדוקה לכך שאתה עצמך תתחזק. זה קורה בצורה טבעית וללא מאמץ מיוחד, אתה משכנע את השני להתחזק ותוך כדי כך מתחזק בעצמך, וגם אם אתה לא מקבל מענה מספק לשאלותיך באמונה, הן מתמוססות להן איפשהו ואתה מצליח להמשיך הלאה.
שא ברכה והצלחה!
תגובות