נשמות הגאולה

הביטוי "אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות מן הגוף" מקורו בגמרא במסכת עבודה זרה (דף ה עמוד א). והתוספות שם במקום (דיבור המתחיל "אין") שואל את שאלתך מדברי הגמרא בשבת (דף ל עמוד ב) כי עתידה האשה לילד בכל יום. ומתרץ: "ושמא יש לומר, גוף חדש ונשמות חדשות יהיו". וכן מובא בזוהר (בראשית דף כח עמוד ב). [במקום אחר (מסכת יבמות דף סב עמוד א) ביארו בתוספות ישנים שלמעשה הדברים משלימים זה את זה, שכן נאמר "אלמלי ישראל שומרים שתי שבתות מיד הן נגאלין" (שבת דף קיט עמוד א) ולכאורה היאך יבוא בן דוד, הלא עדיין לא כלו הנשמות שבגוף, ולכן אמרו שעתידה אשה לילד ששה בכרס אחד כדי שבמהירות יכלו הנשמות שבגוף]. אלא שאתה שואל שאלה נוספת: אם יהיו נשמות חדשות, מה ההיגיון - לכאורה - בכך שאין בן דוד בא עד שיכלו נשמות מן הגוף? התשובה לכך היא למעשה דיון ארוך בספרי הקבלה והחסידות, אציין רק (לפי אגרת הקודש בתניא סימן ז וסוף ספר ליקוטי תורה. ועוד) בכללות שהנשמות שבעולמנו הם חלק מנשמת אדם הראשון ואינם נשמות חדשות, הם אינם נקיות מן הקליפות ולכן זקוקים לבירור, בירור כל הנשמות הללו יסתיים בביאת המשיח, אז יבואו לעולם נשמות חדשות שאינם זקוקים לבירור הזה, שזה גם מה שמאפשר לחסוך את זמן ההריון וזוכים לכך שבימות המשיח תהיה האשה "הרה ויולדת יחדיו" - במהרה בימינו אמן.