תרומת איברים

תרומת איברים מתאפשרת למעשה רק מתורם שמת מוות מוחי ועדיין ליבו פועם (למעט לב או כבד, אותם ניתן לתרום גם בחיים ואף מצוה לעשות כך). אלא שזמן קביעת מיתתו של אדם שנוי במחלוקת בין גדולי הפוסקים, כאשר יש הסבורים שמוות מוחי איננו מיתה, וממילא ניתוק אדם כזה ממכשירי ההנשמה כמוהו כרצח, שודאי אין להתיר זאת אף לצורך הצלת חייו של אדם אחר. אולם לעומתם יש הסבורים שמיתת גזע המוח הוא זמן הפטירה וממילא ניתן לנתקו מהמכשירים. ויש שלמרות זאת טוענים שאין ללמוד מכך היתר להשתלת האיברים, שכן יש בזה איסורי תורה נוספים כמו: ניוול המת, איסור הנאה מגופו של מת, ביטול מצות קבורה ועוד. כמו כן לא תמיד האיברים ניתנים לצורך הצלת חיים, כך שלא ניתן להתיר את הדבר בקלות. ולכן בשאלה מעשית יש להתייעץ עם רב מורה הוראה הבקי בענינים אלו אם במקרה הספציפי שלפנינו ניתן להתיר את תרומת האיברים. באשר לשאלתך, האם דעתו של המת עצמו קובעת בענין, אכן מצוה גדולה היא לשמוע בקול דברי המת, אך זאת בנוגע לדברים שיש לו בעלות עליהם, אך אין לאדם בעלות על גופו שיהיה מותר לו להזיק לגופו במידה שיש בזה איסור תורה, אלא שמאידך, באם התרומה אכן מותרת, לא יכולים בני המשפחה לעכב מצד מצוה הקבורה. מקורות: ראה בהרחבה שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימנים ז-ח.שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן קמו. חושן משפט חלק ב, סימן עב. יורה דעה חלק ג סימן קלב. שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן מו. חלק י סימן כה פרק ד. חלק יג סימן פט. חלק יז סימן סו. ועוד. שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן רלה. חלק ח סימן סז וסימן פו. שו"ת מעשה חושב חלק ד סימן כג. אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך השתלת אברים וערך רגע המוות. ספר שמרו משפט חלק ב סימן פה בשם כמה מפוסקי דורנו. ועוד.