בר יוחאי – נמשחת אשריך

גזירי העצים הנערמים בחצרות הבתים במהירות מזכירים לכולנו כי אוטוטו קרב ובא חג חביב ביותר, הלוא הוא חג ל"ג בעומר.

עיקר חביבותו נובעת מהמדורות הרבות המודלקות בכל אתר ואתר לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. אבל האם חשבתם פעם לעצמכם: מדוע אנו מדליקים מדורה לזכרו של בר יוחאי? מי הוא היה? ומדוע דווקא עבורו ולא עבור אחרים?

אז ננסה להביא בקצרה את הסיפור: רבי שמעון בר יוחאי היה תנא, לא תנא רגיל היה כי אם אחד מגדולי התנאים באותה תקופה, וכוחו רב היה בעשיית מופתים ובכלל, עד שאמרו: בימיו של רבי שמעון לא נראתה הקשת בענן, שכן הקשת מסמלת את העבירות והחטאים של הדור בעבורם היה ראוי כביכול שירד מבול, אך בדורו של רבי שמעון הוא הגן על כל בני דורו עד שכביכול לא היו להם חטאים. " ראיתי בני עלייה והן מועטין" – אמר רבי שמעון, "אם שניים הם – אני ובני הם, אם אחד הוא – אני הוא"!!! עד כדי כך גדלה צדקותו ופרישותו. ובכל זאת – אתם עדיין תמהים – היו עוד גדולים, מדוע דווקא לכבודו חוגגים?

התשובה היא שרבי שמעון ביקש, לפני הסתלקותו הוא קרא לתלמידיו וביקשם שיום הסתלקותו יהפוך ליום חג, ושיעלו על קברו במירון, ואכן זכה רבי שמעון ובכל תפוצות ישראל התפשט יום זה של ל"ג בעומר ליום חג ושמחה. יום זה מסמל שמחה גם משום שהוא מבטא את גילוי פנימיות התורה שהתחילה על ידי רבי שמעון.

רוב התנאים בני דורו עסקו בעיקר בחלק הגלוי של התורה, ואילו רבי שמעון עסק הרבה בתורת הנסתר, הוא כתב את ספר ה"זוהר" עליו מבוססות תורת הקבלה ופנימיות התורה בהן עסקו המקובלים והצדיקים מאז ועד לימינו אלה, ועל חיבורו זה אמר רבי שמעון כי בו ועל ידו יצאו בני ישראל מן הגלות לגאולה השלימה, ואכן, בדורות האחרונים רואים התעוררות גדולה בעם ישראל סביב הנושא של פנימיות התורה, שזהו אחד מסימני הגאולה המתקרבת. זוהי סיבה נוספת לתהודה הגדולה של ל"ג בעומר, גילוי תורת הנסתר שהחל על ידי רבי שמעון בר יוחאי, ועוד בקרוב נצא מן הגלות על ידי לימוד פנימיות התורה!!!