כיצד הופכים את הקללה לברכה? צמיחה בפרשה עם הרב אסף דפנה

כיצד הופכים את הקללה לברכה?
צמיחה בפרשה - פרשת בלק

שלמה המלך מלמדנו  כלל.
"שם רשעים ירקב" לומדים מכך חז"ל, שאסור להנציח שמו של רשע.
 כגון: לקרוא לילד בשמו של רשע כמו נבוכדנצר וכו...
והנה דבר פלא.
התורה בעצמה מנציחה את שמו של בלק, שהיה רשע מרושע וכל שאיפותיו היו להשמיד ולאבד את בניו של הקדוש ברוך הוא.
אלא, שגם מבלק יש לנו מה ללמוד.
ישנה נטייה בחיים, לחשוב שמה שיקדם ויצמיח אותנו, אלו הימים המוארים, הטובים, היפים, המוצלחים.
שהכל זורם על מי מנוחות והעולם מחייך אלינו.
ואילו הימים "המבאסים" בלשון העם.
אלו ימים שנותנים לנו את ההרגשה שחבל שקמנו בבוקר.
 ומשאירים עם טעם מר בפה.
מגיע בלק ומלמד אותנו שהקללה נהפכת לברכה
אסביר:
אני מורה בכיתה כבר 12 שנים  (ועדיין בחיים, תודה לאל)
עם הזמן והניסיון שמתי לב, שהימים הכי טובים שלי אלו הימים "המקוללים".
היי מה קורה איתך הכל תקין?
כן כן אסביר,
בימים כתיקונם כשהכל הולך למישרין אני חוזר הביתה עם תחושת סיפוק ושובע, אני שבע מעצמי ולכן אין לי רעב להתקדם ולהשתפר.
לעומתם בימים "שחטפתי" נכשלתי ועשיתי טעיות והכיתה היתה הפוכה( כן ממש הפוכה, ילדים ישבו על התקרה)
אייי אייי  אלו הימים הטובים ביותר.
אני חוזר הביתה חדור בתחושת רעב.
בהרגשה שמשהו חייב להשתנות.
בחשבון נפש, מה לא היה טוב היום ומה צריך לשפר.
הרעב הוואקום ותחושת הכישלון מובילים  להתקדמות ולצמיחה בלתי רגילה, הרבה יותר מסתם יום וורוד.
ולכן כשנלמד להתייחס לימים "הקודרים והמקוללים" כברכה, כלימוד,
 כימי צמיחה.
נשים לב שהקללה עצמה הפכה לברכה.
ולכן התורה מנציחה את בלק, שנלמד ממנו שדווקא הנגע יכול להפוך לעונג.
ובעזרת ה` נראה כולנו כיצד הגלות המקוללת הזו נהפכת לברכת הגאולה האמיתית והשלמה.
שבת שלום