ב"ה
אות ת' היא אות האמת. אמת מוחלטת
יותר מהאות ש'.
שלמרות שהאות ש' היא גם
אות האמת (כמבואר בספר הזוהר)
אבל עדיין היא מתחברת לאותיות ק' ור'
שהם אותיות ששיכות לצד השני,
ויוצרות ביחד את השקר
ש,ק' ר, השקר של העולם, שמעלים על אלקות.
ולכן המדרש אומר: כשהאות ש' רצתה שה' יתחיל איתה את התורה, ה' אמרה לה לא, כי היא מצטרפת לשקר של העולם,
ועוד שהשקר מיוסד עליה, כי השקר משתמש בה כי היא אות האמת.
מה שאין כן מאות ת' שהיא האמת המוחלטת, אין אותיות ק' ור' יכולים להתחבר אליה לינוק ממנה (בלשון הקבלה),
כמו שרואים בסדר האותיות שאותיות ק' ור' קרובות לאות ש' ולא לאות ת'.
וכלומר אדם זה יהיה אדם אמיתי ותכליתי ומחובר לאמת
בצורה ניכרת. ויהיה לו חיבור לתורה שאין "אמת אלא תורה" וזהו שהמילה תורה מתחילה באות ת'.
לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
תגובות