מיוחד לכבוד י"ט כסלו - חג הגאולה
0
חגים ומועדים
חנוכה - צעקת החשמונאים "מי לה’ אלי"
לכאורה אם כל רצונם של היוונים היה שבני ישראל לא ידליקו את המנורה היה מספיק לאבד ולהשמיד את כל השמנים, מה הדגש של הגמרא שהיוונים דווקא טימאו את השמנים?
נמצאים אנו בעיצומם של ימי החנוכה. חג פך השמן הקטן שלא נטמא ואף הספיק לימים רבים.
הגמרא אומרת "כשנכנסו יוונים להיכל טימאו את כל השמנים שבהיכל".
לכאורה אם כל רצונם של היוונים היה שבני ישראל לא ידליקו את המנורה היה מספיק לאבד ולהשמיד את כל השמנים, מה הדגש של הגמרא שהיוונים דווקא טימאו את השמנים?
בשביל להבין את התשובה נסתכל על נוסח נוסף בתפילה של ימי חנוכה, בו אנו אומרים בתפילת 'ועל הניסים' – "עמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך". שוב נשאלת השאלה למה לא כתוב שהיוונים עמדו על כך שבני ישראל לא ילמדו תורה...., מה הדגש בתפילה 'להשכיחם תורתך', לא תורה סתם, אלא להשכיחם תורתך – דהיינו, היוונים לא היה אכפת להם שבני ישראל ילמדו "תורה", היה להם רצון להשכיח מבני ישראל את הנקודה הכי חשובה בלימוד התורה שזו 'תורתך' , הווי אומר שזה תורה של הקב"ה !
שיגע את היוונים האמונה הפשוטה של בני ישראל כי התורה היא תורת ה', "תורתך" , ובגלל שבני ישראל מאמינים - לכן כל תג / אות / מילה / הוראה בתורה, עבורם זה ניצחי וצריך לקיימו ללא קשר עם אני מבין או לא מבין.
לכן גם "טימאו" את השמנים, ולא רק השמידו אותם. כל עניין של טומאה וטהרה אלו חוקים של ה' שכמעט ואין לנו בהם שוב הבנה והשגה. את האמונה בה' רצו היוונים להשמיד.
היוונים טענו שמה שלא רואים לא קיים ! היוונים טענו שכל מה שמחוץ לחוקי הטבע ומחוץ לחוקי היגיון הוא פשוט לא קיים ! לכן היוונים דרשו שבני ישראל יכריזו שאין להם אמונה ושייכות לה' יתברך.
על זה קמו החשמונאים וביחד עם כל בית ישראל, צעקו והכריזו "מי לה' אלי" , צעקו והכריזו כי אנחנו עם ישראל מאמינים בני מאמינים בה' יתברך שהוא ברא את הטבע, הוא מנהל את הטבע והוא מחליט מתי העולם נוהג על פי טבע ומתי העולם נוהג על פי חוקי עם ישראל שהוא למעלה מהטבע כמו בחנוכה, פורים, פסח ועוד.
לכן גם ההנהגה אתם היית למעלה מהטבע וקרו להם ניסים גדולים.
יהודים יקרים ! גם אנחנו נלמד מהחשמונאים ולא נסכים להיפרד מה' יתברך בבית בעבודה ובכל רגע, בהתנהגותנו נראה כי יש בעל הבית לעולם הזה !
היום מסירות נפש זה לא להיהרג, אלא למסור את הרצון שלי ולקיים את רצון הבורא.
אני מציע שכל אחד יחליט לעצמו החלטה אחת אפילו קטנה, שבה הוא מקיים את רצון ה' במצווה שנראית לו לא הגיונית או מצווה קשה. במעשה זה האדם "נהיה חשמונאי" ומכריז ומראה כי לא השכל שלו הוא הקובע אל הבעל הבית של העול, ה' יתברך, שיביא לנו במהרה את המשיח בגאולה השלימה.
הגמרא אומרת "כשנכנסו יוונים להיכל טימאו את כל השמנים שבהיכל".
לכאורה אם כל רצונם של היוונים היה שבני ישראל לא ידליקו את המנורה היה מספיק לאבד ולהשמיד את כל השמנים, מה הדגש של הגמרא שהיוונים דווקא טימאו את השמנים?
בשביל להבין את התשובה נסתכל על נוסח נוסף בתפילה של ימי חנוכה, בו אנו אומרים בתפילת 'ועל הניסים' – "עמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך". שוב נשאלת השאלה למה לא כתוב שהיוונים עמדו על כך שבני ישראל לא ילמדו תורה...., מה הדגש בתפילה 'להשכיחם תורתך', לא תורה סתם, אלא להשכיחם תורתך – דהיינו, היוונים לא היה אכפת להם שבני ישראל ילמדו "תורה", היה להם רצון להשכיח מבני ישראל את הנקודה הכי חשובה בלימוד התורה שזו 'תורתך' , הווי אומר שזה תורה של הקב"ה !
שיגע את היוונים האמונה הפשוטה של בני ישראל כי התורה היא תורת ה', "תורתך" , ובגלל שבני ישראל מאמינים - לכן כל תג / אות / מילה / הוראה בתורה, עבורם זה ניצחי וצריך לקיימו ללא קשר עם אני מבין או לא מבין.
לכן גם "טימאו" את השמנים, ולא רק השמידו אותם. כל עניין של טומאה וטהרה אלו חוקים של ה' שכמעט ואין לנו בהם שוב הבנה והשגה. את האמונה בה' רצו היוונים להשמיד.
היוונים טענו שמה שלא רואים לא קיים ! היוונים טענו שכל מה שמחוץ לחוקי הטבע ומחוץ לחוקי היגיון הוא פשוט לא קיים ! לכן היוונים דרשו שבני ישראל יכריזו שאין להם אמונה ושייכות לה' יתברך.
על זה קמו החשמונאים וביחד עם כל בית ישראל, צעקו והכריזו "מי לה' אלי" , צעקו והכריזו כי אנחנו עם ישראל מאמינים בני מאמינים בה' יתברך שהוא ברא את הטבע, הוא מנהל את הטבע והוא מחליט מתי העולם נוהג על פי טבע ומתי העולם נוהג על פי חוקי עם ישראל שהוא למעלה מהטבע כמו בחנוכה, פורים, פסח ועוד.
לכן גם ההנהגה אתם היית למעלה מהטבע וקרו להם ניסים גדולים.
יהודים יקרים ! גם אנחנו נלמד מהחשמונאים ולא נסכים להיפרד מה' יתברך בבית בעבודה ובכל רגע, בהתנהגותנו נראה כי יש בעל הבית לעולם הזה !
היום מסירות נפש זה לא להיהרג, אלא למסור את הרצון שלי ולקיים את רצון הבורא.
אני מציע שכל אחד יחליט לעצמו החלטה אחת אפילו קטנה, שבה הוא מקיים את רצון ה' במצווה שנראית לו לא הגיונית או מצווה קשה. במעשה זה האדם "נהיה חשמונאי" ומכריז ומראה כי לא השכל שלו הוא הקובע אל הבעל הבית של העול, ה' יתברך, שיביא לנו במהרה את המשיח בגאולה השלימה.
תגובות