חינוך

כיצד לכבד את הילדים? - נדב כהן

הורים צריכים להבין שהילד הוא לא הרכוש שלהם, אלא שקיבלו אותו כפיקדון. הקב"ה בחר בהם לחנך ילד והם מחויבים לתפקיד כלפי הקב"ה...

| כ"ז תשרי התשע"א | 05.10.10 | 00:00

פותחין בדבר מלכות, מדברי הרבי:

מטרת כל מחנך, הראשונה והעיקרית, שיהי המחונך שלו בבחינת חי נושא את עצמו גם בענין שהוא מחנך אותו, ולהשיג מטרה זו בהקדם אף כי כמובן בחינוך יסודי.

אגרות קודש חלק ח"י עמוד קפט.

"ילד נכנס לרבי עם אביו ליחידות, במהלך היחידות הרבי שאל את הילד שאלות, על חלקן הילד ענה ועל חלקן לא. בסוף כל השאלות, הרבי הוציא מטבע של דולר לילד ואמר לו שכיוון שהטריח אותו הוא נותן לו דולר מתנה. כך הרבי נתן לו תחושה שהוא מציאות, והרבי מכבד אותו."

 

מה הכוונה בלכבד את הילדים?
הכוונה היא שיש לתת יחס למציאות של הילד. נאמר: `איזהו מכובד? המכבד  את הבריות`. המכובד הוא זה שמכבד גם את האנשים הפשוטים ביותר, אלו המכונים בריות, היינו שאין בהם שום מעלה מלבד שהם נבראו על ידי הקב"ה. מדוע ?
שנאמר `כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו`. הקב"ה מכבד כל בריה בעולם שהרי הוא משקיע בו ובורא אותו כל רגע מחדש, ולכן הוא מצפה מאיתנו לכבד גם כן כל בריה, וכל שכן את ילדינו.

הורים צריכים להבין שהילד הוא לא הרכוש שלהם, אלא שקיבלו אותו כפיקדון. הקב"ה בחר בהם לחנך ילד והם מחויבים לתפקיד כלפי הקב"ה.
אמנם, הילד חייב לכבד את ההורה וגם לציית לו. אך, כשההורים מבקשים משהו מהילד הם צריכים לעשות זאת באופן שמכבד את המציאות של הילד ולא באופן שמבטל אותו.

ילד שיגדל  בבית שבו לא יכבדו אותו, יסבול מכך שנים, יהיה לו דימוי עצמי נמוך (כיוון שתמיד שידרו לו שהוא לא שווה) ולכן, תמיד ירגיש שהוא צריך לדרוש כבוד, תמיד יצטרך להוכיח שהוא שווה. התוצאה של מצב בו הורה לא מכבד את הילד למשל, כאשר הורה מתייחס לילד כמו אדון לעבד, היא שהבן יתייחס חזרה כעבד לאדון, ולא כבן לאב.

בדורנו הילדים עצמאיים מגיל צעיר ולכן צריך לתת להם את הכבוד הראוי מגיל צעיר. כאשר ההורים מכבדים  את הילדים אז ההורים שולטים במצב, ההורים קובעים את המצב ולא להיפך.

הבה נתבונן בכמה דרכי גישה מכבדות שבהן ניתן לפנות אל ילדינו.
אם פוגעים בילד ואפילו מענישים בטעות, מותר לקרוא לילד, להודות על הטעות ולהתנצל. הילד לומד מכך שצריך לכבד אחרים וגם שמותר ואף רצוי להודות על טעות ולהתנצל.
כשם שילד שגדל בלי אהבה לא ידע לתת אהבה, כך ילד שיגדל בלי שיכבדו אותו לא ידע לכבד אחרים.

כאשר ילד עושה שטות, צריך לתת לו, כאמור,"סולם לרדת מהעץ".  לדוגמא: אם ילד לקח לאחיו צעצוע והתחילה מריבה, אפשר לקחת בכוח חזרה, אבל אז המריבה רק תגדל, אפשר לבוא לילד ולומר לו `בטח רצית להחזיר לאח שלך`, וכך נותנים לו, בצורה מכבדת, את האפשרות לצאת מהמצב הלא נעים.

אם יש צורך להוכיח את הילד, לא עושים זאת ברבים. שומרים על הכבוד שלו, לוקחים אותו הצידה ואומרים את הדברים בנועם (עם התוקף המתאים).
אל לנו לשלוח את הילד למשימה שהוא מתבייש לעשות. למשל: להחליף משהו בחנות. אם הוא מתבייש מכך וההורה שולח אותו אז הילד מרגיש שההורה מבייש אותו, ולא מכבד אותו.

לסיום, המדרש מספר שכשאברהם אבינו ראה את המלאכים מרחוק ותהה עם הם אנשים הגונים או לא, אמר שאבן הבוחן שלו היא אם הם מכבדים אחד את השני או לא, אם הם מכבדים סימן שהם אנשים הגונים.

 

הרב נדב כהן - אסנט צפת

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות