"אתכפיא" – לכפות את הרע

תפקידנו, תפקיד הבינוני, הוא בעיקר בדחיית הרע. עיקר העבודה היא עבודת ה"אתכפיא" לכפות את היצר ולא לתת לו את מבוקשו. הפיכתו לטוב ממש היא עבודתם של הצדיקים בעיקר, והיא מכונה "אתהפכא" מהמילה להפוך .
.
למרות שהבינוני לא הפך את יצרו לטוב כמו הצדיק, הרי שבכל "אתכפיא" קטנה שהוא עושה, בכל כפייה קטנה של היצר הוא פועל פעולה עצומה . פעולה זו עושה נחת רוח לקב"ה וכפי שכתוב בזוהר שפעולה קטנה זו מעלה את כבודו של הקב"ה מעלה מעלה יותר מכל פעולה אחרת .

נחת הרוח מפעולת ה"אתכפיא" של הבינוני נמשלת בגשמיות למאכל חריף שתוקן ותובל כראוי וכעת הוא מאכל ערב לחיך. כך הדבר אצל הבינוני. אמנם יש בו עדיין רע אך בזכות כפיית היצר הוא ממתיק אותו. הוא לא הופך אותו ממש, אלא מתעל אותו לפעולות טובות .

נחת הרוח שנגרמת לקב"ה מפעולת ה"אתהפכא" לעומת זאת, נמשלת בגשמיות למאכל מתוק מלכתחילה, בדומה הצדיק שכל מהותו היא מתיקות ועריבות .

עבודת ה"אתכפיא", היא אחד הדברים היסודיים ביותר בחייו של הבינוני, אין מדובר רק בכפיית היצר לבל יגרום לאדם לעשות מעשים אסורים, אלא גם בדברי ההיתר- כל פעולת "אתכפיא" קטנה עושה נחת רוח עצום בשמיים .
אפילו כשאוכלים אוכל כשר, בזה שאוכלים אוכל בריא ולא רק טעים, בזה שמפסיקים לאכול לפני שהבטן מתמלאת, נפעל נחת רוח אצל הבורא .
אתכפיא, כפיית הרע באה לידי ביטוי בכל התחומים ולא רק במעשים , כגון בדיבור: כאשר לא אומרים כל מה שרוצים,  בשמיעה: כשלא שומעים כל מה שהיצר מפתה לשמוע, בראיה: כשלא מסתכלים לכל מקום שהיצר חפץ וכו`. אתכפיא היא גם במחשבות שלנו וכן הלאה .

במידה מסוימת יש בעבודת ה"אתכפיא" מעלה גם על עבודת ה"אתהפכא", ובכך יש מעלה בבינוניים על הצדיקים, כיוון שכשצדיק עושה את רצון השם, הרי שאין בכך חידוש שהרי אין בו התנגדות לכך מלכתחילה. הצדיק חפץ רק בטוב ואין בו שום רצון או משיכה לרע חלילה. לעומת זאת כאשר הבינוני שיש בו יצר הרע ויש בו נפש בהמית, מתגבר על היצר שלו ודוחה אותו, יש בכך חידוש עצום כיוון שהתגבר ועשה היפך רצונו, ואין זה משנה אם התגבר על דבר קטן, למשל לדחות את הארוחה בכמה דקות) או בדבר גדול (למשל לא לדבר לשון הרע).
בכל "אתכפיא" קטנה שאנו עושים כאן למטה, אנו פועלים למעשה פעולה עצומה למעלה- בעולמות העליונים, דבר ש"ממשיך" – "מוריד",  לנו כוחות עצומים מלמעלה להתקדם מהר יותר בעבודתנו. כלומר, בזכות שאנו עושים את עבודת "האתכפיא" כאן בעולם, אנו מקבלים סיוע נוסף מלמעלה להצליח בעבודת השם .
כפי המאמר הידוע - כאשר אדם מקדש את עצמו מעט מלמטה, אזי מקדשים אותו הרבה מלמעלה ומצווה גוררת מצווה.

לטעום ולהנות גם מעבודת הצדיק

הרבי מלובאויטש מדגיש כי למעשה גם הבינוני יכול להגיע בתחומים מסויימים למעלת הצדיק- להתהפכא. וזאת על ידי מעלת החסידות.
מסביר הרבי כי תורת החסידות היא בחינת "אין סוף" ועניין זה מתבטא "בהמשכה"/"הורדה" בעולם עד למטה ביותר, ועד להפיכת טבע הנפש הבהמית, כמו שאמרו רז"ל- "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין "- כלומר – לתבל את היצר הרע ולהפכו לטוב.
עניין "התבלין" נמצא בכל התורה אך הוא נמצא בבהירות ובגילוי יותר בפנימיות התורה דווקא. התורה הנגלית היא "אילנה דטוב ורע", מפני ש"מתלבשת" בענייני העולם ועד לטענות של שקר וכו`, ואילו פנימיות התורה, תורת החסידות, היא "אילנה דחיי" ואין בה רע כיוון שהיא למעלה לגמרי מענייני העולם, ולכן יש בכוחה לפעול למטה ביותר, להפוך גם את הרע לטוב J

חנוכה שמח ושבוע טוב ומבורך , בשורות טובות , ושנזכה כולנו לאור הגדול מכולם- אור הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בבית המקדש השלישי בירושלים הבנויה במהרה ובטוב הנראה והנגלה!