אין רע יורד מלמעלה

למדנו שהבריאה נעשית על ידי חכמתו של הקב"ה. חכמתו איננה מושגת לשוםנברא, ובאמצעותה הקב"ה בורא את העולם בכל רגע מאין ליש.

בעל התניא הסביר כי האין - חכמתו יתברך, היא מקור החיים והטוב והעונג... ורק מפני שאינו מושג נדמה לנו כרע או ייסורים, אך באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב.

למדנו גם כי עלינו "לצייר" זאת, עד שנפנים ונתחבר למציאות הזו, וזה יגרום לביטול הייסורים שהרי- אין רע יורד מלמעלה.

ברגע שנפנים כי הקב"ה נמצא בכל מקום, הרי "באור פני מלך חיים", כלומר, כשנמצאים ליד המלך יש "חיים", וממילא זה מביא אותנו להרגשת עוז וחדווה, כוח ושמחה.

וממשיך בעל התניא ואומר- "עלכן ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו בה` המחיה ומטיב עמ ובכלרגע".
 
אם מבינים שהמציאות (ולא משנה איך היא נראית בעיניים אנושיות) נובעת מטובו של הקב"ה, זה עצמו צריך להביא את האדם לשמחה גדולה.
                                    
להתרחק מן העצבות
 
ומאידך, אומר האדמו"ר הזקן- "מי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה, והרי זה ככופר חס ושלום, ועל כן הרחיקו מדת העצבות במאוד חכמיה אמת."
 
מידת העצבות, התחושה שחסר לי, שרע לי, מקורה בתחושה מוטעית שהקב"ה חלילה לא נמצא פה, ולכן אומר על כךהאדמו"ר הזקן שדבר זה דומה לכפירה בבורא. אדם שחש כי רע לו, חושב כביכול כי הקב"ה אינו בעל הבית היחידי בעולם, הוא לא נמצא בכל מקום, הוא לא שולט בכל, יש עוד גורמים למצב שלי.

הדרישה כאן היא דרישה מאוד גבוהה. הדרישה היא להתעלם מהמציאות אותה אנו חווים, ולחיות על פי האמונה. לא לשפוט את המציאות בראיה הסובייקטיבית שלנו, ראיית הנבראים, אלא להתעלות ולהגיע למבט פנימי, כפי שהקב"ה מסתכל על העולם.  להרגיש את השמחה, להיות רגוע ולסמוך על ה`.
                               
עלינו להאמין שאנחנו נתונים בידיו שלהקב"ה בלבד והסיבה היחידה של המציאות הנחווית בעולם היא טובו של הקב"ה.

וכפי שממשיך בעל התניא ואומר "ויאמין באמת שהוא חי בהם וכל צרכיוו כל ענייניו משתלשלים באמת בפרטיפרטיותיהם שלא מהסטרא אחרא, כי מהשם מצעדי גבר כוננו ואין מילה וכו`, ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג".
 
הטוב הנסתר והלא מושג הופך לטוב גלוי!
 
ומסביר בעל התניא כי זהו הסוד והדרך להפיכת הטוב הנסתר לגלוי:
"ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי" על ידי האמונה והביטחון, "ממשיכים"ומורידים לעולם את הטוב הגלוי!

כאשר האדם מאמין שהרע הנדמה בגלוי, כל חיותו היא מטוב העליון, שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעולם הבא, הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז, והופך לטוב נראה ונגלה גם לעיננו כנבראים.

ועוד על כך בפעם הבאה בע"ה...

חודש טוב ומבורך וגאולה אמיתית ושלמה  במהרה

הרב שי שור,
 "אור החסידות לאקדמיה".