מסע החיים

השבת, נקרא את פרשיות מטות-מסעי, החותמות את ספר במדבר. פרשת מסעי פותחת בפסוק "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו ממצרים". השימוש במילה "מסעי" בלשון רבים תמוה משהו, שכן בני ישראל יצאו ממצרים במסע אחד בלבד, הלוא הוא המסע הראשון מרעמסס שבמצרים עד לחנייתם הראשונה ב`סוכות`, מדוע אם כן, נאמר "מסעי" בלשון רבים? ובכלל מדוע מציינת התורה דווקא את מסעות בני ישראל ולא את חניותהם?
 
כדרכנו נפתח בסיפור חסידי והפעם על החסיד ר` שמואל מונקעס שהיה מגדולי חסידיו של האדמו"ר הזקן, שלצד גדלותו בתורה ובחסידות היה גם `חסיד שובב` מיוחד במינו.
 
ר` שמואל מונקעס שמע גדולות ונצורות על רבינו הזקן ועל חסידות חב"ד, ובהיותו איש אמת חיפש את האמת והחליט להגיע לליאזנא מקום מגוריו של האדמו"ר הזקן כדי לעמוד מקרוב על דרכו של הרבי מייסד חסידות חב"ד.
 
ר` שמואל מונקעס הגיע לעירו של הרבי, ליאזנא, בפעם הראשונה באמצע הלילה כשבחוץ שררו חושך ועלטה. חיפש ר` שמואל מקום ללון, אך לא מצא כי כל בני העיירה היו כבר ישנים. לפתע הבחין באור המאיר מאחד הבתים... חשב ר` שמואל מונקעס מי יכול להיות ער בשעה כזו? ודאי זהו ביתו של אדמו"ר הזקן.
 
הוא דפק על הדלת ונכנס לבית וביקש ללון בו. שאל אותו אדמו"ר הזקן: לא מצאת בית ללון בו מלבד אצלי? ענה לו ר` שמואל מונקעס: למה אני צריך בית אחר? גם בית זה הוא בית יהודי!
 
אמר לו אדמו"ר הזקן: מיד אקרא לגוי שיגרש אותך מכאן!... ענה לו ר` שמואל מונקעס: ה`גוי שלי, הרבה יותר גדול וחזק מהגוי שלך`... (כוונתו היתה לנפש הבהמית – "הגוי אשר בקרבך") מובן שהרבי נתן לו מקום ללון, ומאז הפך ר` שמואל מונקעס לחסיד נלהב ומקושר לרבי, האדמו"ר הזקן.
 
חזרה לפרשתינו. ארבעים ושתים מסעות בני ישראל - ממצרים ועד לכניסתם לארץ ישראל- נמשכו על פני תקופה של 40 שנה, כאשר כל מסע וחניה נקבע באופן בלעדי על ידי ציווי אלוקי "ויסעו ויחנו". מסע אחד ארוך של תהליך היציאה ממצרים על פני תקופה ארוכה עם חניות ומסעות מתחדשים.
 
תורת החסידות מעניקה רובד חדש ועמקות מיוחדת לדברים, ומסבירה כי מסע יציאת מצרים, על כל מסעותיו וחניותיו, כפי שארעו לעם ישראל, נמצאים באופן פרטני אצל כל יהודי, מרגע לידתו ועד נשימתו האחרונה עלי אדמות. זהו מסע של שליחות לא קלה, מלווה בנסיונות, אתגרים ומשימות. מסע אותו עלינו לצלוח בהצלחה עד להשגת המטרה היעודה.
 
יציאת מצרים, במובנה הרוחני היא יציאה ממצב של מיצר (מקום צר), ממצב של לחץ אל המרחב. במסעו של היהודי עלי אדמות ישנם מצבים שהאדם מרגיש מניעות ועיכובים, ניסיונות ומחסומים המונעים ממנו ללכת בדרך הישר, בדרך התורה והמצוות, ואז נדרש ממו להתאמץ, לאזור כוחות כדי להיחלץ מן המיצר וכשהוא מצליח אזי מגיע הוא אל המרחב, אל המקום בו אין צורך במאמץ בעבודת ה`.
 
ככה הם החיים, החיים הגשמיים כמו החיים הרוחניים של היהודי, מלאים בניסיונות, מכשולים ואתגרים המאיימים להפיל את האדם בדרגתו, ונשאלת השאלה, מנין יהיה לו הכוח לעמוד מנגד ולא להיכנע חלילה? על זה אומר דוד המלך "כל גויים סבבוני" הגויים כפשוטם, כל העמים, וגם `הגוי אשר בקרבך`, הנפש הבהמית מפריעים לעבוד את ה`, ועל זה דוד המלך קובל, מה תעשה הנשמה ולא תחטא כאשר מורידים אותה לעולם שרובו רע, לעולם מגושם כל-כך? מלמדת אותנו התורה כי כל המכשולים האלו, אינם אלא מכשולים וירטואליים, במאמץ ורצון חזק יכול נוכל להם, ואדרבא נצא מהם מחושלים ומחוזקים יותר.
 
הדרך להתגבר על כל המכשולים הם על ידי ההתקשרות לה` על ידי הצדיקים ולימוד תורתם. כידוע הסיפור על האדמו"ר הרש"ב שלפני הסתלקותו אמר "אני הולך לשמים אך את הכתבים אני משאיר לכם" שבזה התכוון שנכון שאני לא נמצא איתכם פיזית בעולם, אבל אם תלמדו את תורתי נשאר מקושרים ואוכל לעזור לכם בגשמיות וברוחניות.
 
כשיהודי קשור עם התורה הנקראת `סם החיים`, עם הצדיקים הנקראים חיים בחייהם וגם במיתתם, הוא יוכל לא רק לשרוד את כל נסיונות העולם ואתגריו, אלא אף לצאת ממסע זה מחושל ומחוזק הרבה יותר, מאחר וניסיונות אלו גילו אצלו את הכוחות הנעלמים שבו, שהוא עצמו לא היה מודע להם ועל ידי ההתגברות על הניסיון היוא יוצא מחוזק יותר בנפשו ונשמתו ואת הניסיון הבא הוא יצלח בקלות יותר.
 
חבר יקר, זהו המסר מפרשת מסעי, אכן ארבעים ושתים מסעות שהם מסע אחד עם חניות וחידוש המסעות. גם בחייו הפרטיים של היהודי שהם סידרה של מסעות ונסיונות המשתנים ונעשים קשים יותר אך ככל שעוברים אותם הם מוציאים אותנו מחושלים ומחוזקים כאשר אנו צולחים אותם בדרך אל היעד.
 
זו המגמה וזו המטרה לעלות, לנסוע ולהתקדם קדימה. כל החניות שבינתיים הם במטרה להתחזק ולהתחשל כדי להמשיך ולנסוע עד היעד הסופי הכניסה לארץ ישראל ולגאולה האמיתית והשלימה עוד לפני תשעה באב ובעזרת ה` הימים האלו יהפכו לימי ששון ושמחה במהרה בימינו ממש.
 
קבלת השבת בקהילה הישראלית ביום שישי הקרוב בשעה 7.30 במרכז היהודי `מארינה ראשצ`ה`. כולם מוזמנים.
 
שבת שלום
 
הרב יעקב פרידמן
 מוסקבה