צדיק ורע לו, הייתכן?

ראשית, נפתח בהקדמה לרגל חודש אדר - חודש השמחה: החסידות מדגישה מאוד את מעלתה של השמחה, החל מהבעש"ט הקדוש ועד לימינו אלה. השמחה היא חלק בלתי נפרד מעבודת ה` שלנו, כפי שאומר דוד המלך בספר התהילים: "עבדו את ה` בשמחה".

לשמחה סגולה מיוחדת: בכוחה לפרוץ גדרות ולשבר חומות הן באופן פרטי בחיינו האישיים, והן באופן כללי לכל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש מייעץ לנו להשתמש בכוח זה של השמחה ולפרוץ באמצעותה את חומות הגלות, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה לכולנו, ובקרוב ממש

השמחה בחודש אדר

ישנה חשיבות עליונה להגברת השמחה בחודש זה ולכן נשתדל כולנו להוסיף בכל ענייני שמחה הן בנוגע אלינו עצמנו, והן בנוגע לשמח את זולתנו, שכן שלימות עניין השמחה הוא דווקא עם הזולת...

ומה משמח את היהודי? אמר הרבי בשיחת קודש לשבת פרשת תרומה תשנ"ב: "ראשית, ע"י ההוספה בפקודי ה` ישרים משמחי לב - בלימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה - קיום המצוות בהידור. ועוד וגם זה עיקר- שע"י "מרבין בשמחה" בתורה ומצוות, זה יתבטא גם ב"מרבין בשמחה" בפשטות, גם בעניינים גשמיים".
כעת נמשיך בלימוד התניא השבועי:

בשבוע שעבר למדנו על דרגות הצדיקים - "צדיק וטוב לו" ו"צדיק ורע לו". למדנו כי ה"צדיק וטוב לו" גירש את הרע מקרבו לגמרי באופן מוחלט, ואילו ה"צדיק ורע לו" אמנם גירש את הרע מקרבו, אבל עדיין נשאר מעט רע בחלל השמאלי שבלב. הרע הזה אמנם כפוף לטוב ולכן נקרא צדיק ורע לו, היינו שהרע כפוף ובטל לו, אבל על כל פנים עדיין יש שם טיפה של רע.

איך יתכן שהרע הזה לא משפיע ואינו מורגש? כדי להבין את התשובה כראוי ניתן דוגמא מתחום ההלכה. כולנו יודעים שאסור לאכול או לבשל בשר עם חלב. אך מה קורה כאשר מבשלים סיר בשר גדול וכמה טיפות חלב נשפכות לתוך הסיר, האם הדבר יפסול את המאכל כולו?

התשובה היא: צריך לבדוק את היחס בין כמות החלב לכמות הבשר. אם יש פי שישים יותר בשר מחלב בתוך הסיר, אזי החלב בטל בשישים ואין כאן איסור של בשר בחלב. לעומת זאת, אם היחס הוא נמוך יותר, היינו שנשפך הרבה חלב לסיר ואין פי שישים בשר מחלב אלא פחות, אזי המאכל אסור. הכלל הזה לא תקף בכל האיסורים. ישנם איסורים שמתבטלים רק באלף או בעשרת-אלפים, היינו שצריך להיות פי אלף יותר מההיתר לעומת האיסור, וישנם איסורים שלא מתבטלים לעולם (למשל: חמץ בפסח, אפילו פירור חמץ בסיר גדול מאוד פוסל את כל הסיר).

כעת, כשיש לי סיר בשר עם טיפת חלב אשר בטלה בשישים, אין הכוונה לומר שאין שם יותר חלב, אלא שיש שם חלב אבל הוא כל כך מועט עד שאינו יכול להשפיע על טעם הבשר.

על דרך זה נסביר את ההבדל בין צדיק וטוב לו לצדיק ורע לו, וגם את הדרגות השונות של צדיק ורע לו.

אצל צדיק ורע לו נשארה עוד טיפת רע (איסור) אבל הטיפה הזו בטלה לגבי הטוב שבו. השאלה היא עד כמה היא בטלה, האם בשישים, באלף או ברבבה? בכל אופן הדבר הברור הוא כי היא כבר לא יכולה להשפיע על הטוב.

אהבת הטוב והמיאוס ברע

ישנו כלל פשוט: כמה שיותר אוהבים משהו, כך שונאים יותר את הפכו. למשל, כמה שיותר אוהבים לישון, כך שונאים יותר לקום השכם בבוקר...

אצל שני סוגי הצדיקים יש שנאה לרע, אצל שניהם יש מיאוס בכל הקליפות המסתירות על הבורא. ההבדל ביניהם הוא: שאצל הצדיק ורע לו המיאוס הוא אינו בתכלית ועל כן גם אהבתו לה` אינה בתכלית, כי נשאר בו עוד טיפת רע, ולכן נקרא צדיק שאינו גמור.
אצל הצדיק וטוב לו המיאוס ברע הוא מוחלט. האהבה שלו לבורא היא כל כך גדולה, הוא כל כך התאחד עם הקב"ה, עד כי הוא מואס ברע, וזאת מצד גודל ההתעצמות שלו עם הבורא. ולכן נקרא צדיק גמור.

נסיים בברכת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", שבוע טוב, מבורך ושמח, וגאולה אמיתית ושלימה תיכף ומיד ממש.