יהדות ומדע

עולמות נפגשים - פרק ח'

מערכת האתר | א' אדר התשע"ב | 24.02.12 | 00:00

"מה רוצים ממני"

חיים: טוב נניח שאני איתך עד עכשיו, אתה יכול להסביר לי קצת מה רוצים ממני?
ירון: כאילו מה התפקיד שלנו פה?
חיים: כן.
ירון: זה מאוד פשוט, הקב"ה ברא יש מאין כדי שאתה תעשה מאין יש.
חיים: באיזה שפה זה היה?
ירון: בוא נתחיל מההתחלה. "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
חיים: זה ממש מההתחלה.
ירון: חז"ל מסבירים כי כבר במילה בראשית מוסברת התכלית. בראשית צריך לקרוא כך, בשביל ראשית הקב"ה ברא את העולם. מה זה ראשית ? יש בזה שני פירושים, ישראל נקראים ראשית וגם התורה נקראת ראשית. הקב"ה ברא את העולם בשביל שאנחנו נלמד ונקיים את התורה.
חיים: אנחנו, כלומר היהודים, ומה עם כל מי שלא יהודי, מה הוא עושה פה?
ירון: הוא גם חלק מהתכלית הזו.
חיים: איך בדיוק?
ירון: תראה, אני יודע שזו שאלה קשה שמציקה לרבים, אני יענה עליה, אבל תתרכז טוב.
חיים: אוקיי.
ירון: הקב"ה ברא את העולם, נכון?
חיים: עד כאן יש.
ירון: אז העולם וכל היצורים הם נבראים של הקב"ה, נכון?
חיים: נכון.
ירון: אבל ישראל הם לא נבראים שלו.
חיים: אז מה הם?
ירון: הם הילדים שלו.
חיים: נבראים, ילדים, מה ההבדל?
ירון: אני אתן לך דוגמא פשוטה, זה כמו מורה בכיתה שיש לו הרבה תלמידים אבל אחד מהם הוא הילד שלו. את כולם הוא אוהב, אבל הילד שלו זה משהו אחר. הילד שלו זה חלק ממנו. זה אפילו לא שהוא אוהב אותו, הוא אוהב את עצמו וחלק ממנו זה הילד שלו.
חיים: אתה אומר שאנחנו חלק מהקב"ה?
ירון: התחלת לתפוס מהר...
חיים :זה לא קצת יהיר? אתה יודע שמזה בדיוק סבלנו כל השנים בגלות?
ירון: ידעתי שיהיה לך קשה לקבל את זה, בפרט בימינו שכל העולם המערבי (במיוחד אחרי השואה) מנסה לחנך לשוויון בין כולם. אבל תבין זה לא יהירות, הפוך, זה לקיחת אחריות. זוכר שדיברנו קודם שליהודי הכי קשה להודות במציאות של בורא.
חיים: כן.
ירון: פה זה אותו דבר. קשה לנו להודות שיש בנו משהו מיוחד, שיש בנו נשמה שהיא חלק מהבורא, כי זה מחייב אותנו. אנחנו מעדיפים להיות כמו כולם, בלי תפקידים מיוחדים. בכלל אני רוצה להגיד לך, גם אם אתה לא מקבל את מה שהסברנו על מתן תורה, אפילו מצד ההיגיון הפשוט תבין שאתה י ה ו ד י, זה מי שאתה, כמה שלא תנסה, לא תוכל להתחמק מזה, אבל זה רק הערה מהצד...
חיים: אז הקב"ה אוהב רק אותנו?
ירון: לא אמרתי את זה. אמרתי שבנו יש חלק ממנו, ולכן מצד אחד יש לנו קשר מיוחד איתו. קשר שלא יכול להתנתק. כמו שאבא לא יכול לפטר את הבן שלו, הם תמיד יישארו אבא ובן. אבל מצד שני יש לנו גם תפקיד מיוחד בעולם, קיבלנו כוחות ואנחנו צריכים להשתמש בהם לדברים הנכונים.
חיים: עדיין קשה לי עם זה.
ירון: מבין אותך גם לי זה היה הדבר הכי קשה לקבל, יש גם הרבה דתיים שלא מקבלים את זה. אבל תדע לך שבלי זה חסר העיקר.
חיים: למה?
ירון: כי אם כשאתה עושה את התפקיד שלך אתה לא מרגיש כרגע שאתה יהודי שנבחר על ידי הבורא אז אתה לא עושה את זה עד הסוף. כשאתה עושה מצווה אתה צריך להרגיש חדור בכך שאתה כרגע שליח המבצע את רצונו של הבורא, ולהיות כל כולך בתוך העניין
חיים: את זה אני מבין. ומה עכשיו?

המשך בפרק הבא.

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות