בדיקת מערכות כללית - חלק א`

פותחין בדבר מלכות, מדברי הרבי

דעתי בשאלתו, אשר לנהוג בהתנגדות נמרצת לכאורה לא זו הדרך, אפילו באם צריכים להתנגד, כיון שבתקופתנו התנגדות נמרצת של הורים מביאה תיכף תגובה הפכית (אפילו אם המדובר הוא בילדים טובים וכו`) מאחר שמפרשים התנגדות כזו כניסיון להטיל מרות וכפית דעת מגדולים על "קטנים" הזקוקים עדיין להדרכה וכו`. זאת אומרת – פגיעה ברגש העצמאות שלהם.

אגרות קודש כרך כד עמ` פד

"מסופר על אבא שלקח את ילדו יום אחד לטיול. בעודם הולכים בדרך התפעל האב מאוד מהנוף, מהאוויר ואילו הילד לא הפסיק לרטון. התפלא מאוד האב, שהרי פעמים רבות היה לוקח את ילדו לטיול ותמיד הוא נהנה ושמח לצאת לשמש ולחוץ. כשהמשיכה הדרך והבן לא הפסיק להתלונן עצר האב וחקר בסיבת הדבר. או אז התברר לאב שהינם הולכים בשדה חיטה. ובעוד האב רואה את כל הנוף מסביב הרי שהחיטה היא בגובה של הילד והוא אינו רואה דבר חוץ מחיטה וחיטה וחיטה..."

תנאי חמישי – התבוננות מתונה של המדריך והמחנך ובחירת אופני ודרכי החינוך וההדרכה

לאחר שהסברנו שצריך לאבחן את המחונכים, את מהותם ואת מצבם, והסברנו מהם היחסים הנכונים בין המחנך למחונך ומהם תנאי התקשורת הנכונים בין המחנך למחונך. כעת נביא מספר דגשים להתייחסות המחנך הלכה למעשה, כאשר הוא בא לתקן את מידותיו של המחונך.

התבוננות

המחנך צריך להסתכל היטב במעלותיו ובחסרונותיו של המחונך, לא להסתכל רק על החסרונות אלא גם על היתרונות. גם כשרואים איזשהו חיסרון אצל המחונך, צריך לחפש אצלו גם מעלות. במידה ולא מוצאים מעלות, צריך לבדוק את עצמנו, אולי בגלל שאני במצב רוח לא טוב אני לא מסוגל לראות את המעלות שלו, אם זה כך, עדיף שלא להעיר ולנסות לתקן, כי במצב כזה רק נקלקל. על כל אחד אפשר ללמד זכות, לא יכול להיות שיש במישהו רק חסרונות.

מתינות

בנוסף, ההתבוננות צריכה להיות במתינות גדולה, לא למהר. הרבה פעמים שולפים מהמותן, ואחרי זה מתחרטים על כך. יש להעריך את המחונך בפלס ומאזניים, היינו בצורה מדויקת, שלא נמעיט ולא נגדיל. לא לעשות את החסרונות קטנים מדי ולא גדולים מדי, וכנ"ל לגבי המעלות.

כמו אומן שבודק את הכלי.

כאשר איזשהו כלי בבית מתקלקל אנחנו לא מנסים לתקן לבד, אלא הולכים למומחה. כנ"ל לגבי הילדים. שהרי נפש הילד היא הרבה יותר מורכבת ועדינה מכל מכשיר שיש לנו בבית.

איך אומן מתקן כלי ?

דבר ראשון הוא מפרק את הכלי בזהירות, שלא לשבור שום חלק בכלי, גם לא את החלקים המקולקלים. כנ"ל אצל הילדים, צריך לבחון את המצב בזהירות שלא נשבור חס ושלום את אחד מאברי הנפש. כידוע, שכאשר שוברים מידה מקולקלת יכול להיות שעכשיו פשוט יהיו לנו שתי מידות מקולקלות.
לאחר שהאומן מפרק את הכלי הוא מתבונן בכל החלקים ומחלקם לשלוש – טוב, בינוני ורע. אחרי החלוקה יתבונן שנית ויראה שאכן החלוקה שעשה היא נכונה, שלא טעה.
עכשיו האומן צריך להחליט איך לתקן, איך להסיר את המקולקל ומה למלא במקום המקולקל. למשל ילד שיש לו חברים לא טובים, ואנו רוצים להסיר את הקלקול הזה, אי אפשר רק לקחת ממנו את החברים בלי לתת לו תחליף. במצב כזה הילד מרגיש שאנחנו נגדו ורוצים ברעתו. צריך לתת לו משהו אחר במקום, צריך למלא את המקום של החברים.
כנ"ל לגבי ילד שמשחק במשחק שאנחנו רוצים לקחת ממנו, צריך לתת לו משהו במקום. לפעמים אפילו כדאי קודם לתת לו משחק אחר והוא כבר לבד יעזוב את מה שרצינו שיעזוב.

הילד צריך להרגיש ביטחון מלא מאביו  ואמו. הוא לא צריך להרגיש שהם נגדו.

חיזוק הצד הטוב

בנוסף, צריך להתעסק לא רק עם הרע ולתקנו, אלא גם את הבינוני להפוך לטוב. אם נחזק את הטוב, אז הרע כבר יעלם.

כך גם בכיתה, לפעמים מטפלים רק בילדים ה"בעייתיים" ומזניחים את הבינוניים והטובים, צריך לחזק גם את הטובים והבינוניים, ע"י חיזוקים חיוביים ומחמאות. לשם כך צריך להתבונן ולשים לב כל הזמן גם לדברים הקטנים שהילדים עושים.

סדר

כמובן שהכל צריך להיעשות בסדר מסודר.

סדר מביא הצלחה בחיים. בעלי הכישרונות הגדולים ביותר, אם אין הם מסודרים, גאונותם מתנדפת וכישרונותיהם מתייבשים ואינם נותנים פרי.
בזמן שהרבי הריי"ץ היה בנאות דשא לצורך טיפול רפואי הוא כתב לחתנו הרב מליובאוויטש מכתב וסיפר לו כי היום עבר טיפול רפואי ממנו אפשר ללמוד הוראה לחיים.

כאשר הרופאים באו לתת לי זריקה של סמי מרפא, כתב הרבי, הם נהגו בזהירות גדולה, בדקו את נקיות הכלים, לבשו חלוקים לבנים, רחצו ידיהם פעמיים ושלוש, בדקו ציפורניהם שלא נשאר שם לכלוך, שפכו חומרי חיטוי על ידיהם. לאחר כל ההכנות ניקו את הרגל שלי  באלכוהול, מספר פעמים. כאשר ראיתי כמה הם נזהרים שאלתים למה נזהרים הם כל כך. ענו לי הרופאים: חוק הוא ולא יעבור, כאשר באים לתת זריקה חייבים לוודא כי המקום נקי לחלוטין, שהרי אם יש בו קצת אבק אז כאשר יתנו את הזריקה יכול להיות שחלק מהאבק יכנס לתוך הגוף, ואז האבק יכול להרוס את פעולה של סם המרפא ועלול גם להזיק לגוף.

והנמשל מובן, ממשיך הרבי, כאשר באים לתבוע ממישהו אחר ולהעיר לו, ואף לדקור אותו (לטובתו כמובן), אז קודם הדקירה צריך לנקות את המחט וגם את מקום הדקירה. לפני שמוכיחים מישהו, צריך קודם כל לנקות אותו היטב ורק אח"כ להעיר את ההערה.

הרב נדב כהן - אסנט צפת