עולמות נפגשים - חלק ג'

היכן נמצא הבורא

ירון:  עכשיו צריך להבין, מה הכוונה שהוא בכל מקום

חיים:   באמת רציתי לשאול איפה הוא ?

ירון:  השאלה היותר נכונה היא איפה הוא לא ?

חיים : יפה!  אבל עכשיו ברצינות, מה הכוונה שהוא בכל מקום ?

ירון:  זוכר שאמרנו שהוא אינסוף ואנחנו מוגבלים ?

חיים : כן

ירון:  זוכר שאמרנו שהוא בורא את העולם יש מאין ?

חיים : כן

ירון:  עכשיו בוא נרחיב את זה קצת

חיים : אוקיי

ירון:  לפני שהוא ברא את העולם, מה היה ?

חיים : לא יודע, אטומים, מולקלות...

ירון:  זו הטעות שכולנו עושים. לפני הבריאה לא היה כלום, לא אטומים, לא מולקלות, לא זמן ולא מקום

חיים : אז מה היה ?

ירון:  לא היה. רק הוא היה

חיים : אז ממה הוא התחיל את הבריאה ?

ירון:  מאין. הוא ברא את הזמן, הוא ברא את המקום, הוא ברא את האטומים ואת המולקלות. הוא לא רק ברא אותם בלשון עבר, הוא בורא אותם ברגע זה ממש בלשון הווה.

חיים : את זה אני לא מבין, בשביל מה לו להתאמץ לברוא כל רגע מחדש, שיברא וייתן לעולם להמשיך להתקיים לבד

ירון:  עוד לא תפסת

חיים : מה לא תפסתי

ירון:  מה הכוונה "יש מאין"

חיים : נו אז תסביר

ירון:  כשנגר מייצר שולחן באמת לא צריך יותר את הנגר אחרי שהשולחן מוכן. כי הנגר בסך הכל לקח חלקי עץ שונים ושינה את הצורה שלהם לצורה של שולחן. הוא לא התחיל מכלום.
אם הקב"ה היה לוקח מולקולות ויוצר מהם עולם באמת העולם היה ממשיך להתקיים מעצמו. אבל מה שאנחנו אומרים כאן זה שהקב"ה לא התחיל עם חומר מסוים, לא עם חוקי טבעי ואפילו לא עם מקום וזמן. לכן כל דבר שהוא ברא, צריך להמשיך להיבראות מחדש.

חיים : רגע, קפצת לי. אני מבין שזה לא כמו נגר, הוא לא לקח חומר ורק שינה, אותו, הוא ברא חומר מכלום.

ירון:  הבנת מצוין

חיים : אבל למה הוא צריך לברוא אותו מחדש כל הזמן, שיברא פעם אחת וזהו

ירון:  שאלה מצוינת

חיים : תודה

ירון:  כל דבר שואף תמיד לחזור למקור שלו, זה גם חלק מהטבע.

חיים : תן דוגמא

ירון:  מים זורמים מלמעלה למטה ולא הפוך. גם אם נצליח בעזרת מכונות לשנות את זה באופן זמני, הם תמיד ישאפו לחזור לטבע שלהם.

חיים : נכון

ירון: כך גם טבע ה"יש" טבע העולם לחזור למקור שלו, לחזור להיות אין. ואם הקב"ה לא יהפוך אץ האין הזה חזרה ליש, כל רגע מחדש העולם פשוט יחדל להתקיים, יחזור להיות אין ואפס

חיים: נשמע מפחיד...

ירון:  לכן נאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית – הקב"ה בורא את העולם כל רגע מחדש מאין ליש.

חיים : אוקיי, הבנתי, אבל איך זה קשור לזה שהוא בכל מקום

ירון:  תיכף מגיעים לזה. זה בעצם בדיוק מה שהסברנו.
חיים : לא הבנתי

ירון:  תסתכל על השולחן לידך, מה גורם לו להתקיים ברגע זה ?

חיים : הבורא ?

ירון:  בדיוק, אם הוא לא היה בתוך השולחן, בתוך המנורה, בתוך הדפים, הם לא היו קיימים. אם הם קיימים משמע שהוא בתוכם.

חיים : נראה לי שהבנתי, תן דוגמא

ירון:  אני אתן לך דוגמא מעולם המחשבים. כשאתה רואה תמונה באינטרנט, היא באמת קיימת?

חיים : אם אתה מתכוון האם אפשר להחזיק אותה ביד אז לא ?

ירון:  ואם תכבה את המחשב מה יקרה ?

חיים : היא תיעלם ?

ירון:  לאן היא נעלמה ?

חיים : לא יודע, מה אתה רוצה להגיד בזה בכלל

ירון:  תראה, התמונה לא באמת קיימת, יש תכנה במחשב של אותיות ומספרים וזה יותר אצלנו במסך תמונה, אבל זה לא קיים מצד עצמו

חיים : נו

ירון:  כך גם העולם. הכיסא עליו אתה יושב לא קיים באמת. כלומר הוא קיים, אבל הוא לא קיים בזכות עצמו, הוא קיים כי הקב"ה בורא אותו ברגע זה ממש (שאם לא כן הוא כבר היה נעלם). אמנם אתה רואה ומרגיש כיסא, אבל האמת שמה שיש שם זה את התכנת מחשב של העולם

חיים : וואו, גם אותיות ומספרים ?

ירון:  בדיוק, רק ששפת המחשב היא אותיות אלף בית. איתם הקב"ה ברא את העולם.

חיים : נשמע כמו המטריקס

ירון:  די דומה. העולם סביבנו קיים רק בזכות זה שהקב"ה בורא אותו כל רגע מחדש, והבריאה עצמה נעשית על ידי אותיות האלף בית. לכן גם שפת הקודש, היא לא שפה הסכמית. אנחנו לא קוראים לכסא כסא, כי כולנו הסכמנו להשתמש בשם הזה, אלא כיוון שאותיות אלו הם החיות הפנימית, הם ה"שפת מחשב" היוצרת את המציאות של הכיסא. כלומר כסא נברא על ידי אותיות "כ" "ס" "א".

חיים : ממש מדע בדיוני

ירון:  חכה זה רק ההתחלה. אז עכשיו אנחנו מבינים, שהקב"ה נמצא בכל מקום, בעצם הכל זה הוא. אין מקום הפנוי ממנו. רק שאנחנו לא רואים את זה.

חיים : למה באמת ?

ירון:  יש כמה סיבות נגיע לזה בהמשך. בינתיים רק נאמר, שאנחנו רואים את המעטפת החיצונית. אבל זה שאנחנו לא רואים זה לא משנה למציאות האמיתית. אני מזכיר לך שעד עכשיו הכל הבנו בהגיון. חייב להיות בורא, הוא חייב להיות אינסוף, הוא ברא עולם יש מאין וממילא הוא צריך לברוא אותו כל הזמן מחדש וממילא נמצא בכל מקום. מחזיק ראש ?
חיים : נראה לי שכן. אפשר עוד שאלה לפני שממשיכים

ירון:  בוודאי

הרב נדב כהן - אסנט צפת