בין עשיר לעני

פותחין בדבר דבר מלכות, מדברי הרבי:

לכל לראש האב והאם צריכים להיות דוגמא חיה, כי אם הם יאמרו לילד דבר אחד וההנהגה שלהם תהיה באופן אחר, זה לא יפעל על הילד, כי ילד אינו מבין שום `קונצים`, מבחינתו – אם האב "נאה דורש" והאם "נאה דורשת", אזי הם צריכים להיות גם "נאה מקיים", אבל אם חסר בקיום, איננו מקבל את הדרישה.

אמנם אח"כ, כאשר הוא כן "נאה דורש ונאה מקיים", אזי צריכים לוודא ולהבטיח שאצל האב והאם יהיו "דברים היוצאים מן הלב", על מנת שיהיו נכנסים אל הלב" של הבן והבת, ויחדרו בהם וישפיעו עליהם שהנהגתם תהיה באופן של "לדבר בם", בדברי תורה, לא רק בבית הספר, אלא גם "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".

שיחות קודש תשכ"ח חלק ב` עמוד 430

המשך התנאי השלישי – הכרות יסודית של החניך
מדידת המצב

כאמור את המצב אנחנו מחלקים לארבע קטגוריות, הפעם נדון בקטגוריה השניה.

מצב כלכלי

כהקדמה נאמר, כי בכל אדם ישנן מידות רבות טובות יותר וטובות פחות, אך לא תמיד כל המידות באות לידי גילוי. מידותיו של אדם מתגלות בו בהתאם לאופן החיים שלו ולפעולות שהוא עושה.  לכן, ניתן לראות הבדל בין אנשים עשירים ואנשים עניים, סגנון חייהם השונה מעורר בהם מידות שונות.

בחסידות מוסבר כי עשיר הוא לא רק אחד שיש לו הרבה כסף ולא חסר לו מאומה, אלא, הוא אחד שיש לו הכל בשפע. היינו, לא רק שיש לו הכל בהרחבה, אלא יש לו שפע גדול, והוא בבחינת משפיע. כלומר, הוא לא צריך לקבל מאף אחד. להיפך, הוא בעמדת הנותן.

לעומת זאת, עיקר עניינו של העני שהוא "מקבל". גם כשיש לו שפע, זה תמיד בזכות זה שקיבל מאחרים. לכן הוא תמיד מרגיש "עני".

תכונות שבד"כ נמצא אצל עשירים:
א. מאמין בעצמו – בטחון עצמי גדול.
ב. רוחב לב – עושה הכל בגדול.
ג. גאוה – גסות רוח כתוצאה מההצלחה הכלכלית.
ד. מבזה עניים – נהנה לראות אותם מתבזים.

תכונות שבד"כ נמצאות אצל עניים:

א. נדכה – בגלל היסורים שעובר.
ב. נשבר – אינו שלם כי זקוק תמיד לעזרת הזולת.
ג. מכווץ בקרבו (בגלל עניותו) ולכן אינו "כלי" לקבל עניינים שכליים.
ד. משפיל את עצמו – לא מוצא בעצמו מעלות, לכן לא כ"כ מפריע לו כש"יורדים" עליו ומוחל לכולם.

מכל התכונות שציינו יש תכונות שהן שליליות תמיד ויש כאלו שאפשר לנצלן לטובה.

הרבי הריי"ץ מביא על כך שתי דוגמאות:

האמנת האדם בעצמו
ביטחון עצמי יכול להיות דבר נפלא. כאשר הוא נותן לאדם כח, דחיפה ושאיפה להצליח בלימוד התורה ובקיום המצוות. כנ"ל לגבי תיקון המידות כאשר האדם בטוח ומאמין בעצמו אז יש לו כוחות להכניע ולגרש מקרבו את המידות הרעות, ובד בבד להקנות לעצמו מידות טובות.

מצד שני, ביטחון עצמי המשמש למטרות לא טובות יכול להרוס את האדם. מי שסומך רק על עצמו וחושב שהוא תמיד בסדר, לא יתאמץ לעשות שינוי ולתקן.
כאן המקום לציין כי מאוד חשוב לבנות לילדנו ביטחון עצמי, כדי שיאמינו בעצמם ויוכלו להתקדם במעלות הקדושה. יש לעשות זאת ע"י מתן חיזוקים חיוביים  ולא ח"ו לרדת על הילדים כאשר אינם מצליחים במשהו. כדאי תמיד למצוא כל דבר טוב שהם עושים ולשבח אותם על כך.

לב נשבר
מצד אחד, שפלות ולב נשבר הם דבר נפלא בעבודת השם ועושים את האדם כלי לקבלת האור האלוקי. אך, כאשר שבירת הלב לא נעשית על מנת להתעלות בעבודת השם, היא אסורה בהחלט. כיוון שכך, זה יביא את האדם לכיווץ וטמטום הלב. על דרך ההבדל בין מרירות לעצבות. כידוע, מרירות מביאה את האדם לעשייה ועצבות מוליכה את האדם לשינה...

כיום המצב קצת שונה בחברה. גם מי שגדל כעני יכול להפוך לעשיר וכד`, אך עדיין ניתן לראות את ההבדלים האמורים בין ילדים שגדלו בבתים עם מצב כלכלי שונה.

התפקיד שלנו כמחנכים וכהורים הוא למצוא את הדרך לנצל את התכונות של הילד לכיוון הנכון. להשתמש בתכונות הטבעיות לעבודת השם.

הרב נדב כהן - אסנט צפת