בין מחנך למורה

"תורה מיוחדת"
"תורת החינוך וההדרכה", העוסקת בחינוך האדם למידות טובות, היא תורה מיוחדת. למעשה היא תורה שלימה בפני עצמה, הכוללת הלכות רבות המסתעפות ל"פרקי הכשרה" ו"לפרקי הנהגה" (פרקים העוסקים בהתנהגות בפועל, ופרקים העוסקים בהכשרה ובהכנה לקראת הנהגה בפועל). ובתחומים אלו ישנם הוראות המתייחסות באופן מיוחד למחנך ול"משפיע", וישנן הוראות המתייחסות לחניך ה"מקבל" את ההשפעה החינוכית.
יש לדעת כי עבודת החינוך היא "עבודה קשה וכבדה". (ידוע שכאשר רואים מחנך שהגיע לגיל מופלג, מרימים גבה ומתפלאים איך יכול להיות?).
הורים שרוצים לחנך את ילדיהם כיאות צריכים לדעת כי עבודת החינוך היא קשה ביותר ולהשקיע מאמצים בהתאם, לא רק בעבודת החינוך עצמה אלא גם בהכנות אליה. כשם שכשאדם בא להרים אבן גדולה הוא מתכונן נפשית לפני כן ואוסף את כוחותיו כדי לבצע את המשימה (שלא כמו בהרמת אבן קלה שבכלל לא צריך להתכונן ולהתאמץ) כך צריך לדעת שלפני שבאים לחנך (בין אם בתור הורים ובין אם בתור מחנכים בבית ספר) צריך להתכונן, לאסוף ולעורר את כל כוחות הנפש הפנימיים לקראת עבודה קשה וכבדה זו.

על חינוך והוראה וההבדל ביניהם
בעוד שכוחות הנפש (בהם נדון בהרחבה בהמשך) נמצאים אצל כולנו, הרי שהכישרון הוא מתנת אלוקים ולכן לא לכולם יש את כל הכישרונות, כל אחד מוכשר במשהו אחר. אחד מוכשר בציור, שני בדיבור, שלישי בחינוך, כל אחד בתחום שלו. כשרון ההוראה וכשרון החינוך הם שני כישרונות שונים ולא מחייב שלכל אחד יש את שניהם. יש כאלו המוכשרים לחינוך אך לא להוראה ולהיפך.

מה בעצם ההבדל בין חינוך והוראה?

מורה עוסק בהעברת מידע ומחנך בהקניית מידות טובות.
מטרת המורה היא להסביר את החומר הנלמד ולפתח את החושים של התלמיד.
כיוון שמורה מתעסק עם השכלה, וכמבואר בחסידות על מנת לעסוק בהשכלה צריך להיות מונח בכך לחלוטין ו"להתעסק" בכך. התעסקות מתבטאת בשני אופנים, הראשון – להתפנות מכל העיסוקים האחרים, השני לחשוב ולהגות רק בחומר שרוצה ללמד. הבנת התלמידים מוטלת על המורה וכפי שההלכה מסבירה שמורה שלימד ותלמידיו לא הבינו אותו צריך לחזור ולשנות בפניהם עד אשר יבינו. וכפי שלמדנו בפרשת משפטים, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". רש"י מסביר, שצריך להניח לפניהם כשולחן ערוך בפני האורח. כמו שבוודאי לא הולכים לשוק וקונים בשר, ירקות, תבלינים, ביצים וכד` וזורקים על השולחן, אלא קודם חותכים הכל, מנקים מבשלים, מתבלים, ומגישים בצורה יפה ומסקרנת, הכל כדי שהאורח יוכל לאכול בקלות. כך בנמשל מורה צריך להכין את החומר הנלמד, שיהיה בכמות הנכונה לתלמיד, עם סיפורים, דוגמאות ומשלים מתאימים, ובצורה מושכת, הכל כדי שהתלמיד יוכל להבין את החומר הנלמד.

בנוסף, כיוון שמטרת המורה היא גם לפתח את חושי השכל של התלמיד, המורה צריך להשקיע זמן ומחשבה על כל תלמיד שלו, מה מצב חושי השכל שלו מה צריך פיתוח ואיך לעשות זאת בפועל על ידי משימות שונות שייתן לו.
עד כאן דיברנו על המורה. כאמור, הנושא שלנו הוא דווקא חינוך ולא הוראה, אך על מנת להבין כראוי מהו מחנך טוב ראשית היינו צריכים להבין כראוי מהו מורה טוב. בשבוע הבא נתחיל לדון ב"מחנך".

מסוכם מ"כללי החינוך וההדרכה" של הרבי הריי"ץ לפי ספרו של הרב יקותיאל גרין ושיעורים של הרב ברוך וילהלם.

הרב נדב כהן - אסנט צפת